<h1>רבינו יהונתן מלוניל — כתובות</h1>
<h2>דף לו.</h2>
[כתובות כ"ב ע"א] האשה שאמרה אשת איש הייתי, כלומר שבאה ממקום אחר ולא היינו מכירים בה שהיתה אשת איש מעולם ובאה לפני ב"ד ואמרה דעו שנתקדשתי ונתגרשתי אחר כן ואין גיטה יוצא מתחת ידה נאמנת ומותרת לישראל שהפה שאסר הוא הפה [שהתיר היא] החזיקה באיסור והיא יכולה להתיר שאם תאמינה מזה האמן אותה גם מזה שאם לא היה אמת לא היתה מכנסת עצמה בחשד. נשביתי וטהורה אני, כלומר נשביתי לבין הגוים וסתם גוים פרוצים בעריות הן וטהורה אני שלא נבעלתי לגוי. נאמנת, ומותרת לכהן. ואם נודע מתחלה על ידי אחרים שכבר נשבית שוב אינה נאמנת להתיר עצמה לכהן אלא על פי עד אחד או אשה אחת כדלקמן. ואם משנשאת באו עדים, קאי בין ארישא בין אסיפא כלומר אם משנשאת באו עדים שהיתה אשת איש כבר או שבויה כבר והיא נשאת על פי עצמה שהתירוה ב"ד [כ]שאמרה גרושה אני [או] טהורה. הרי זו לא תצא, דבשבויה הקלו ובגרושה נמי לא תצא כדאמרי' בגמ' דאמר רב המנונא האשה שאמרה לבעלה גרשתני נאמנת חזקה אין אשה מעיזה פניה בפני בעלה והאי תנא סבר לא שנא בפניו ולא שנא שלא בפניו אינה מעיזה.
